<h1>עשרת הדברות לבעל העיטור הלכ' יו"כ</h1>
<h2>דף קג.</h2>
נעילת הסנדל. [יומא ע"ח ע"ב] אמר רבב"ח אמר ר"א מהו לצאת בסנדל של שעם ביוה"כ עמד ר' יצחק בר נחמיני על רגליו ואמר אני ראיתי את ר' יהושע [ב"ל] שיצא בסנדל של שעם ביוה"כ (ואמרו) [ואמינא] ליה בתענית ציבור מאי א"ל ל"ש ר' יהודה נפיק בדהיטני אביי נפיק בדהוצי רבא נפיק בדכולהו לבר מדהוצי נ"א בדיקולי פירש עשב (עי' רי"ץ גיאת). לרש"י (בכלי של בשמים) [בדיקלי של עשבים] רבה בר"ה כריך סודרא אכרעי' ונפיק קסבר תענוג דלאו מנעל מותר, והני (בולברין) [כולהו] לאו מנעל נינהו אבל מנעל בין שהוא של תענוג בין שאינו של תענוג אסור ומסתברא כנוסחא דילן רבא נפיק בכולה ופרכינן אדאביי דנפיק בהוצי מדתניא הקיטע יוצא בקב שלו כו', ומשני אביי הוצי לאו מנעל הוא והתם משום דאיכא כתיתין ומשום תענוג, ומקשי רבא, ומתרץ לה לעולם מנעל הוא (וטעמא) [וכטעמא] דנפשיה דלא נפיק, ובשבת בהא פליגו וכו' אבל בסנדל של שעם ליכא למ"ד מנעל היא ומותר כסהדותא דר"י ב"נ וכסהדותא דרבה בר' חייא בת"צ וכן הלכתא דליכא מאן דפליג ובהוצי נמי קי"ל כרבא דמנעל הוא ואסור ובשבת בהא פליגו מ"ס גזרינן ומ"ס לא גזרינן. והאי דאמר רבא בפ' מצות חליצה (יבמות ק"ג.) מדרישא ר"מ [וכו'] (לא) האי מגין (ולא) האי [לא] מגין לדבריו דשמואל (שבת ס"ו.) קאמר התם דס"ל במנעל ולא במנעל פליגו ולדידיה לא ס"ל.
